פסק-דין בתיק תא"מ 1321-01-10

1.         בחודש 3/08 נחתם בין התובע לבין נתבעת מס' 1, א.י יואח מבנים בע"מ (להלן "הנתבעת"), הסכם, על פיו התחייבה הנתבעת לבנות ממ"ד כתוספת למבנה מגורים קיים של התובע, תמורת סך של 58,000 ש"ח (ההסכם צורף כנספח לכתב התביעה).

            בהסכם הנ"ל פורטו העבודות שהנתבעת התחייבה לבצען, שכללו בין היתר תכנון אדריכלי ופיקוח עליון.

בגוף ההסכם נכתב "המתכנן: מיקי אוטמזגין הנדסאי אדריכלות" (שהוא נתבע מס' 2), ו "הקונסטרוקטור: איליה קפלן מהנדס בנין" (שהוא נתבע מס' 3).

בסעיף 12 להסכם נכתב "פיקוח עליון בעת ביצוע העבודה (של המתכנן והקונסטרוקטור)".

2.         לאחר קבלת היתר בניה, החלה הנתבעת בביצוע העבודות, אולם, לטענת התובע, בשלב הטיח, החלו עיכובים בהתקדמות העבודה.

ביום 15.6.09 זימן התובע פגישה בשטח, שבה נכחו התובע ונתבעים 2 ו-3. בפגישה הנ"ל דיווח התובע על קיום ליקויים בביצוע העבודה. בעקבות אותה פגישה, שיגר התובע מכתב לנתבעת שבו הוא דרש לתקן את הליקויים, אך הנתבעת התעלמה מדרישתו הנ"ל. לאחר משלוח התראה נוספת לנתבעת אשר לא נענתה, שכר התובע קבלן אחר אשר השלים את העבודה.

3.         בעקבות זאת, הגיש התובע את התביעה דנן, כנגד הנתבעת, המתכנן והקונסטרוקטור, בשתי עילות, חוזית ונזיקית. בתביעה זו הוא עתר לחייבם לשלם לו פיצוי בגין הליקויים שהתגלו בתוספת הבניה, ובגין עגמת נפש שנגרמה לו, בסכום כולל של 43,445 ש"ח. את תביעתו סמך התובע על חוות דעת הנדסאי ושמאי מקרקעין מר פרי פרץ אורי.

4.         הנתבעת, שככל הנראה הינה במצב של חדלות פרעון על פי העדויות שנשמעו, לא התגוננה מפני התביעה.

5.         הנתבעים 2 ו-3 טענו כי דין התביעה נגדם להדחות בהעדר עילה, שכן לטענתם, לא קמה נגדם עילת תביעה במישור החוזי בהעדר כל הסכם חתום בינם לבין התובע, וגם לא במישור הנזיקי, הואיל והליקויים הנטענים בכתב התביעה חורגים מגדר אחריותם.

6.         לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי אותם על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כדלקמן:

            העילה החוזית

אין מחלוקת כי הסכם העבודה אינו חתום על ידי מי מהנתבעים 2 ו-3, וכי כל התשלומים שבוצעו על ידי התובע, שולמו לנתבעת בלבד. בנוסף הוכח כי התובע התקשר עם הנתבעת בעקבות מודעה בעיתון שבה הופיע שמה של הנתבעת בלבד ללא כל זיקה לנתבעים מס' 2 ו-3, וכי את דרישותיו לתיקון הליקויים שהתגלו בתוספת הבנייה, שלח התובע לנתבעת בלבד.

נשאלת אפוא השאלה, על מה ביסס התובע את תביעתו בעילה החוזית כנגד הנתבעים 2 ו-3?

התובע ניסה לבנות קונסטרוקציות שונות לשם ייחוס חבות חוזית של הנתבעים כלפיו, כאשר עיקר טענותיו התבססו על הופעת שמותיהם של נתבעים 2 ו-3 בהסכם העבודה כמתואר בסעיף 1 לעיל, ועל נוכחותם בשטח בזמן ביצוע העבודה. בעדותו בבית המשפט אמר:

"ראיתי אותם כאחראים מקצועיים. בכל תקופת הבנייה התייחסתי אליהם כמכלול, כאשר הזיקה והאחריות היא מהפן המקצועי של שני הנתבעים. זה מה שאנו טוענים. לא ניהלתי עמם משאים ומתנים בנפרד. לא שכרתי שירותיהם בנפרד, וגם לא שילמתי להם בנפרד. הזיקה אליהם הייתה באמצעות עסקת חבילה כאשר הם מופיעים כאנשים בעלי אחריות מקצועית (עמ' 11 ש' 27-23).

ברי הוא כי אין באמירותיו הנ"ל של התובע בכדי ליצור יחסים חוזיים בין הצדדים, וכל ניסיונותיו לייחס להם חבות חוזית כאמור, התבררו כחסרות יסוד.

אשר על כן, הנני קובעת כי תביעתו של התובע כנגד הנתבעים 2 ו-3 בעילה החוזית, דינה להדחות.

7.         העילה הנזיקית

נתבע מס' 2 מר אוטומזגין (להלן "המתכנן") הינו הנדסאי אדריכלות במקצועו, והוא נשכר על די הנתבעת לשם עריכת תכנון אדריכלי, הגשת היתר בניה, ביצוע אחריות הנדסית של קונסטרוקטור ופיקוח עליון "בעת היציקות, ממ"ד ושלבי הבניה, כשישה ביקורים", תמורת תשלום סך של 6,000 ש"ח (ראה סעיף 4 לתצהירו נ/1, והצעת המחיר נספח א' לתצהיר).